קרן השתלמות

קרן השתלמות היא קופת גמל שנועדה תחילה לשכירים וכעבור שנים נפתחה גם לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

לפי סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, הפקדות המעסיק לקרן השתלמות פטורה ממס הכנסה, בגבולות הפרשה של העובד של עד 2.5% מהמשכורת הקובעת (שבה נכללים רכיבי השכר הקבועים של העובד) והפרשת המעביד של עד 7.5% (לכל היותר פי שלושה מחלק העובד) מהמשכורת הקובעת, וזאת עד לתקרת שכר חודשי של פעמיים התקרה לתוספת היוקר (15,712 ש"ח לחודש ב-2015). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור. עבור עצמאים, הטבת המס ניתנת להפקדה בסך של עד 7% מההכנסה החייבת ועד תקרה של 263,000 ש"ח בשנה (סכום הפקדה מקסימלי של 18,410 ש"ח). הסכום המוכר כהוצאה לצורכי מס יהיה עד 4.5% מההכנסה החייבת (עד 11,835 ש"ח בשנת 2015). תקרת ההפקדה המוטבת משתנה כל שנה בהתאם לקביעת משרד האוצר.

הטבת מס נוספת כוללת פטור ממס על רווחי ההון שצברה הקרן, במידה והכספים נמשכים לאחר שש שנים ויותר מיום פתיחת הקרן, או לאחר שלוש שנות ותק לצורך מימון השתלמות או לימודים, או במקרה של משיכת הכספים על ידי גבר מעל גיל 67 או אישה מעל גיל 62. תקרות ההפקדה הנהנות מהפטור ממס רווח ההון עמדו ב-2015 על הפקדה שנתית של 18,130 לשכיר ו-18,480 לעצמאי. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) גרידא, שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.

רק 37% מהשכירים מחזיקים קרנות השתלמות, והעשירון העליון זוכה ב-81% מהטבת מס זו, שגובהה כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה.[2] לאור אי-שוויון זה המליצה, במאי 2000, ועדת בן-בסט לרפורמה במס הכנסה לבטל את הפטור ממס לקרנות ההשתלמות,[3] אך עקב התנגדות עזה של ההסתדרות לא מומשה המלצה זו. בשנת 2014 נעשו צעדים להרחבת האוכלוסייה הנהנית מקרנות השתלמות, באמצעות קביעת זכות זו בהסכמים קיבוציים לענף הניקיון ולענף השמירה והאבטחה, שלהם הוצאו צווי הרחבה.[4]

 

שירותים פנסיונים

לקבל שיחה חוזרת:

Checking...